פנחס פרץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

פסק דין

התובע הוא, או היה בתאריכים הרלבנטיים לתביעה, בעל עסק ל"..בניה ואינטגרציה של מערכות טלוויזיה במעגל סגור, ציוד בילוש, חקירות, מצלמת מעגל סגור, מצלמות מעקב, כל מה שקשור בתחום הזה" [ להלן: "ציוד אבטחה ובילוש" ] כפי הפתיח לעדותו בעמ' 1 לפרוטוקול שורות 10 עד 13.

להיותו של התובע בעל ידע רב ומקצועיות בעניין ציוד אבטחה ובילוש יש, לדעתי, משמעות לעניין פסיקת הדין במקרה זה.

התובע בהגדרתו: "...אני בהכשרתי ובהשכלתי הנדסאי אלקטרוניקה..." [סעיף 2 לתצהיר התובע שניתן כעדות ראשית במשפט ]; משפט זה, מהראשונים בעדותו הישירה והנגדית, מכיל כבר כשלעצמו "אי דיוק" מכוון שבא ליצור רושם כאילו התובע הוא, כשמו כן הוא, הנדסאי, אולם מסתבר שהוא אינו בעל תעודת הנדסאי [ עמ' 2 לפרוטוקול שורות 10 עד 18 ] וגם לעדותו של התובע, צורתה ואמינותה יש כמובן משמעות לתוצאות הדיון.

עובדות הרקע לעניין התובענה שאין עליהן מחלוקת הן דלקמן:

התובע ביטח את עסקו, הידוע בשם "מעגל סגור" [ להלן: "העסק" ] אצל הנתבעת לפי הפוליסה נספח 1 לתצהירו, היא נספח ז'1 – ז'2 לתצהירו של סוכן הביטוח מר יעקב לחמי [ להלן: "לחמי" ]; שתי הפוליסות שונות במידה מסוימת לעניין תחילת תקפן שהוא 6.4.2006 או 15.5.2006, אך אין לכך משמעות לעניין הנדון.

פוליסת הביטוח של העסק כללה חיסוי שריפה ואין מחלוקת באשר לתוקפה וחלותה על נזקיו הנטענים של התובע בכל הנוגע לתביעה זו.

העסק היה מצוי בקומה ד' בחדר הממ"ד של בית עסקים הקרוי "בית עציון" ברח' הרצל 91 בבאר שבע [ להלן: "החנות" ו "הבניין" בהתאמה ].

בליל 14.10.2008 בסביבות שעה 04.00 בבוקר, היינו בלילה שבין יום שישי לשבת 14.10, ארעה שריפה בחנות [ להלן: "השריפה" ] ; נגרמו למבנה החנות נזקים רבים וכן נגרמו נזקים לציוד ולמלאי שהיו מצויים בחנות ונטען על ידי התובע גם להפסדי רווחים כתוצאה מהשריפה.

הנתבעת סירבה לפצות את התובע בגין נזקי השריפה וסירובה זה הביא להגשת התביעה נשוא פסק דין זה.

שתי סיבות נפרדות הניעו את הנתבעת לסרב למלא אחר חבותה שלפי הפוליסה כפי סיכומיי טענותיה: האחת, התובע הפר את חובות הגילוי המוטלות עליו כלפי הנתבעת, כמבטחת, בכוונת מרמה [ פרק א' לסיכומי טענות הנתבעת ]; השנייה, התובע הצית את עסקו בעצמו [ פרק ב' לסיכומי טענות הנתבעת ].

בנוסף העלתה הנתבעת טענות לעניין גובה הנזק והפיצוי הנתבע.

השריפה נחקקה על ידי מספר גורמים: משטרת ישראל, אשר סגרה את תיק החקירה מסיבת "העדר אשמה"; מכבי האש [ צורפה תע"צ של רשף פיני בסט ], חוקר שריפות מטעמה של הנתבעת, מר אלי היינה [ להלן: "היינה"], שמאי מטעמה של הנתבעת, מר יוסף קוזי [ להלן: "קוזי" ], וכן, בשלב מאוחר יותר, על ידי חוקר שריפות מטעמו של הנתבע מר חן גרציאני רפאל [ להלן: "גרציאני" ].

במסגרת החקירות של הגורמים הנ"ל נגבו גם עדויות מהתובע וכן ממנהל האחזקה של הבניין.

תוצאות כל החקירות הנ"ל, וכן עדויות התובע ועדיו, הביאו למספר מסקנות עובדתיות המקובלות על הכל, כפי שלהלן:

הבניין מוגן באמצעות שתי מצלמות טלוויזיה במעגל סגור הפועלות 24 שעות ביממה; מצלמה אחת בגג הבניין המצלמת את הבאים אליו והשנייה בלובי של הכניסה לבניין [ להלן: "מצלמות הבניין" ].

בפרוזדור המוליך לחנות, קיימת מצלמת טלוויזיה במעגל סגור השולטת,כמסתבר, על דלת הכניסה של החנות אולם היא לא הייתה מחוברת למערכת הקלטה ומשמשת, לטענת התובע, לצורך הדגמה ללקוחותיו בלבד.

בחנות עצמה לא הותקנה מצלמת טלוויזיה במעגל סגור.

התובע עזב את החנות והבניין ביום ו' בשעה 13.00 ושהה בבית משפחת חברותו דאז, אשתו נכון למועד גביית עדותו [ ושמה לילך ] עד מועד בו נודע לו על השריפה משיחת טלפון שקבל לפנות בוקר יום שבת; עובדות אלה נסמכות על תצהיר ועדות התובע, ותצהירי חותנו מר משה סויסה וגיסו מר ציון מרגאי.

עם קבלת ההודעה על השריפה, יצא התובע לבניין מלווה בחותנו [ לעתיד ] והגיע למקום שם פגש את מכבי האש ואחרים.